לאחר קריירה של עשר שנים בסרטי אימה סוג ב' (B-Movies, במיוחד של רוג'ר קורמן) הפך ג'ון ג'וזף ניקולסון בן לילה לכוכב בסרטם הפולחני של דניס הופר והנרי פונדה "אדם בעקבות גורלו" (69). על תפקידו שם כג'ורג' הנסון זכה למועמדויות לאוסקר ולגלובוס הזהב כשחקן משנה. מכאן והלאה צלחה דרכו של ניקולסון. שנה אחר כך קיבל מועמדות נוספת על תפקידו הראשי ב"רסיסי חיים" (70) של ראפלסון, סרט הזכור בזכות דמותו הקשוחה של ניקולסון ההופך שולחן במסעדה בגלל תשובותיה של המלצרית. בהמשך: "ידע הבשרים" (71) עליו הועמד לגלובוס הזהב, "הפרט האחרון" (73) עם מועמדות לאוסקר ולגלובוס הזהב, "צ'יינה-טאון" (74) מועמד לאוסקר וזוכה בגלובוס הזהב, "טומי" (75). את האוסקר הראשון קיבל ב1975 על תפקידו הבלתי נשכח בבית המשוגעים "קן הקוקיה" בבימויו של מילוש פורמן.
בחמש השנים הבאות שיחק בכמה סרטים לא מצליחים, וביניהם גם ניסיון בימוי כושל, עד לתפקידו המצמרר ב"הניצוץ" (80) על פי ספרו של סטיבן קינג. 1981 היתה שנה פורה עבורו עם "אדומים" (עליו הועמד לאוסקר ולגלובוס הזהב) ו"הדוור מצלצל פעמיים" שוב של ראפלסון (שיתוף הפעולה הרביעי שלהם). בהמשך שנות ה-80 שילב הופעות מרטיטות במגוון תפקידים: "תנאים של חיבה" (83) עליו קיבל פרס אוסקר וגלובוס הזהב על תפקידו הראשי, "הכבוד של פריצי" (85) עם מועמדות לאוסקר וזכייה בגלובוס הזהב, "המכשפות מאיסטוויק" (87) כשטן בדמות אנוש, "משדרים חדשות" (87), ותפקידו הזכור ביותר מהעשור האחרון כ"ג'וקר" הנלחם בבאטמן בסרט "באטמן" (89) שזיכה אותו במועמדות לפרס גלובוס הזהב.
