מן הבמאים המרכזיים והמשפיעים של הקולנוע העצמאי האמריקאי משנות ה-90'.
כשחלומו העיקרי הוא להיות שחקן, ונסיונו העיקרי בקולנוע הוא למכור בספריית-וידאו, קוונטין טרנטינו זכה לתהילת עולם כבמאי, לאחר שני סרטיו הראשונים "כלבי אשמורת" (92) ו"ספרות זולה" (94). את שניהם הוא כתב, ביים ואף השתתף בהם. על "ספרות זולה" הוא זכה באוסקר וגלובוס הזהב על התסריט והועמד לפרס כבמאי. הסרט עצמו זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. מאז הספיק טרנטינו להפיק, לכתוב ולביים את אחד מארבעת הסיפורים של "ארבעה חדרים" (95), לביים פרק מתוך "אי.אר" (94), לכתוב את "רומן אמיתי" ו"רוצחים מלידה", ולהפיק כמה סרטים שלא זכו להצלחה.
הסגנון הייחודי של טרנטינו משופע אלימות ואכזריות, מלא ציטוטים מהקולנוע של שנות ה-60 וה-70 ובמוזיקה של אותם ימים. לצד הפשעים והאלימות סרטיו מלאים דיאלוגים שנונים ותלושים, חלקם כבר ביססו מעמד פולחני.
לצד הבימוי וההפקה טרנטינו גם שיחק ב: "דספרדו" (95), "נערה מספר 6" (96) של ספייק לי, הפיק את "תפוס את שורטי" (95). ב"ג'קי בראון" (97) שלו הוא לא מופיע אלא רק משמיע קולו בתור המזכירה האלקטרונית של ג'קי.
