תחילת עבודתו המשמעותית כמלחין בקולנוע היתה ב"קטיפה כחולה" (86) של דיוויד לינץ", שם הלחין את הפסקול המשמעותי ואפילו הופיע לדקות ספורות בתפקיד נגן הפסנתר במועדון. מאז עבד עם לינץ" על רוב עבודותיו הבאות: "לב פראי" (90), "טווין פיקס" (90) הסרט וסדרת הטלויזיה (ודאי הנעימה המפחידה ביותר שכתב בדלמנטי), סדרת הטלויזיה "באויר". פסי קול נוספים שהלחין: "עשבי בר" (87), "סיוט ברחוב אלם 3" (87), "בני דודים" (89), "עיר הילדים האבודים" (95), נעימת הסדרה "פרופיילר" (96), "המפצח" (97), מיני סדרת הטלויזיה "הדון האחרון" (97).
