זוכה פרס האוסקר לתסריט הטוב ביותר עבור "משחק הדמעות".
החל את דרכו בתור סופר מצליח. נכנס לעסקי הקולנוע בתור עורך התסריט של הסרט "אקסליבר" בבימויו של ג'ון בורמן.
סרטו הראשון בתור במאי ותסריטאי היה "מלאך בפעולה".
סרטיו הבאים, "חבורת הזאבים" ו"מונה ליזה", זיכו אותו בפרסים רבים והביאו איתם הצעות מפתות מהוליווד.
סרטו האמריקאי הראשון, "אנחנו לא מלאכים", היה עיבוד חדש של דיוויד מאמט לסרטו הקלאסי של מייקל קרטיז, והוא הפגיש לראשונה על המסך הגדול בין השחקנים רוברט דה נירו ושון פן.
בשנת 1991 חזר ג'ורדן למולדתו אירלנד וביים את הסרט "אבק של כוכבים" ע"פ הסיפור הקצר המצליח שלו "לילה בטוניסיה". ב-1992ביים ג'ורדן את יצירת המופת "משחק הדמעות". הסרט, בכיכובם של סטיבן ריאה, נטשה ריצ'רדסון ופורסט ויטאקר, היה להצלחה בינלאומית גדולה וזכה לשישה מועמדויות לפרסי האוסקר.
חזרתו של ג'ורדן להוליווד נרשמה עם סרטו המוערך, "ראיון עם ערפד". בסרט כיכבו טום קרוז, בראד פיט, אנטוניו בנדרס, סטיבן ריאה, קירסטן דאנסט וכריסטיאן סלייטר.
סרטו הבא הביוגרפיה האפית והשנויה במחלוקת "מייקל קולינס", זכה בפרס "אריה הזהב" היוקרתי של פסטיבל ונציה 1996. סרט מ-1997, "שוליית הקצב", נחשב עד היום לאחד מסרטיו הטובים ביותר.
שלושת הפרויקטים הבאים של ג'ורדן בארה"ב - "קשר מוחי", "סוף הרומן" (אשר זיכה אותו במועמדות לפרס גלובוס הזהב) ו"גניבה זוולה" (רימייק יוצא דופן ל"בוב המהמר" הקלאסי של ז'אן פייר מלוויל) ביססו את מעמדו כאחד הבמאים הזרים היחידים בהוליווד שמצליח לשלב בין פרויקטים אישיים לסרטי ז'אנר עתירי תקציב.
ב-2005 ביים ג'ורדן את "ארוחת בוקר על פלוטו", וזכה לאהבת הביקורת הבינלאומית. שנה לאחר מכן שיתף פעולה עם השחקנית ג'ודי פוסטר וביים את הסרט הפרובוקטיבי "האמיצה".
