סגנונו הקולנועי של אלכסנדר סוקורוב מזוהה בעיקר עם יופי ויזואלי ייחודי והרמטי המביא לתחושה של זמן מוקפא בכל אחד מסרטיו. עם יותר מ-30 סרטים (קצרים, דוקומנטריים ובאורך מלא) הרשומים תחת שמו, אלכסנדר סוקורוב הקדיש את חייו לחיפוש אחר שפה קולנועית שתוכל ליצור קשר עם בסיסה של החוויה אנושית.
סרטו הראשון של סוקורוב, ,"The Lonely Voice of a Man"נעשה בשנת 1978 כפרוייקט הגמר שלו במסגרת לימודיו בבית הספר לקולנוע במוסקבה ((VGIK. הפרוייקט, שנגנז ע"י בית הספר והממשל הסובייטי, היה רק מבין סרטים דוקמנטריים רבים שנגנזו באותה תקופה ברוסיה. במשך 10 שנים הבאות סרטיו של סוקורוב נאסרו להקרנה ברוסיה, ורק בעזרתו של הבמאי הנערץ עליו, אנדריי טרקובסקי (שישב בגלות מאותה סיבה), סרטיו של הצליחו להתגבר על הצנזורה ולהיות מוקרנים לראשונה לקהל הפתוח רק בשנת 1986.
סוקורוב שחתם על חוזה עם אולפני לן-פילם (Len Film)הגדולים (שוב בעזרת קשריו ועזרתו של טרקובסקי), החל בעשיית סרטים המשוחררים מכל גורם חיצוני, ונאמנים אומנותית לרעיונותיו וחזונו האישי. מאז סוקורוב יצר לעצמו שם בינלאומי של ממש במסגרת הפסטיבלים הגדולים של אירופה ורכש את כבודם של מבקרי קולנוע מרחבי העולם, וחבריו למקצוע (פול שרדר, במאי ותסריטאי אמריקאי, הוא אחד ממעריציו הגדולים). בין סרטיו ,(1990) "Second Circle" Whispering Pages"" (1993), "אם ובנה" (1996), "מולוך" (זוכה פרס התסריט הטוב ביותר של פסטיבל קאן 1999), ""Taurus (2000) ויצירת המופת המדוברת שלו "תיבה רוסית" (2002).
