אמנם מעולם לא נחשבה ליפהפייה, אך אנני ז'יררדו הייתה הכוכבת האהודה ביותר בצרפת בשנות השבעים. היא שיחקה בדרך כלל בתפקידים המתארים נשים בעלות אופי חזק, עצמאיות, חרוצות ולרוב בודדות והעניקה לדמויותיה גשמיות ואמינות. אין זה מפליא כי ז'יררדו הפכה לאחד הסמלים של תנועת הפמיניזם בצרפת בתחילת שנות השבעים, אם כי בחייה האישיים ז'יררדו לא הייתה מעורבת במיוחד בתנועה.
ז'יררדו החלה את דרכה כשחקנית בקבוצת התיאטרון היוקרתית של ה"קומדי פרנסז" ב-1954, אחרי שסיימה בהצטיינות את לימודיה בקונסרבטוריון של פריז. היא נשארה עם הלהקה עד 1957, כשמדי פעם הופיעה גם ברדיו, בטלוויזיה ובמועדוני הלילה של פריז. הופעתה הראשונה בקולנוע הייתה ב-1955. היא לא בלטה בנוף הקולנועי עד ששיחקה בתפקיד נדיה בסרטו של ויסקונטי, "רוקו ואחיו" (1960). היא הופיעה בסרטים רבים בשנות הששים והשבעים. בשנות השמונים הקריירה שלה התדרדרה והופעותיה בסרטים הפכו למזדמנות בלבד. עם זאת, ב-1995 חזרה בגדול בתפקיד אישתו של איכר בסרטו של קלוד ללוש "עלובי החיים". התפקיד זיכה אותה בפרס הסזר (האוסקר הצרפתי). בנוסף, היא זכתה בעוד סזאר בצרפת, בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל ונציה ופרס דומה בפסטיבל "מאר דל פלאטה".
