בשנות הששים פריז הייתה כמרקחה אחת גדולה. בעוד הישן מפנה מקומו לחדש, כולם חשו בזרימה הסוחפת והעיר התמלאה באנרגיה שהזמינה שינויים תרבותיים וחברתיים. על רקע זה, בשכונה של מעמד הפועלים, שתי דמויות שונות בתכלית - נער יהודי ומוסלמי מבוגר - מפתחים ידידות שובת לב.
את מואיז (או מומו) אנו פוגשים בעודו חי עם אביו למרות שההרגשה היא כי הוא למעשה יתום. אביו על סף התחפרות פנימית המובילה אותו לדיכאון נפשי עמוק, מגלה מעט מאד עניין בבנו. הידידות הבודדות של מואיז הן הזונות המציאות את מרכולתן תחת חלון ביתו, ומתייחסות אליו בחמימות רבה. מומו קונה את מצרכיו מחנות המכולת השכונתית, מקום צפוף וחשוך המנוהל על ידי איברהים, גבר שקט טאקזוטי הרואה ויודע יותר מכפי שהוא מגלה.
לאחר שמומו ננטש על ידי אביו, איברהים הופך לבוגר היחיד בחיי מומו. יחד הם מתחילים מסע הישנה את חייהם לעד.
