סצנת הפתיחה של "מתחת לחול" מציגה לנו את מארי וז'אן, זוג פריזאי בורגני, היוצא לחופשה בבית הקיץ שלהם בכפר. הסצנה מעבירה בדיוק מדהים את השגרה היומיומית משרת הביטחון, של זוג הנשוי זמן רב, את השיחות הפשוטות בניהם, התנהגות שבשגרה עד כי נדמה לנו שאנחנו כבר מכירים את החופשה הזו שלהם, שאליה יצאו אין ספור פעמים ואנו "מצטרפים" אליהם. באחד הימים הם יוצאים לחוף ים פראי. מארי תופסת תנומה קלה בשמש בזמן שז'אן עושה את דרכו אל המים. כשמארי מתעוררת, ז'אן אינו שם.
האם הוא טבע? האם ברח? או אולי התאבד?
מארי מזעיקה עזרה, צוללנים, מסוקים וסירות, במטרה למצוא את ז'אן, אך כל מאמצי החיפוש עולים בתוהו. היא עוזבת עם הרבה סימני שאלה וחוזרת לפריז לבדה. היא חוזרת לשגרת חייה, לעבודתה כמרצה, לאימוניה במכון כושר ובילוייה עם חברתה אמנדה. למעשה מארי נכנסת לשגרת הדחקה קיצונית. מבחינתה, ז'אן לא נעלם, אלא עדיין איתה: אוכל איתה ארוחות בוקר, הולך לישון איתה, היא אף קונה לו מתנות. מבחינתה דבר לא השתנה בחייה. גם כשמארי מכירה את ונסן (בעידודה של חברתה אמנדה), היא מדגישה בפניו שמבחינתה זו בגידה, והוא מצידו משתף פעולה. גם פה ז'אן הוא חלק בלתי נפרד מהרומן ההולך ונרקם בניהם, כשמארי משתפת אותו בכול והוא אף נוכח בקטעים האינטימיים בינה לבין ונסן. ונסן ואמנדה מודעים למצב שבו מארי שרויה ומידי פעם מנסים לאמת אותה עם המציאות, אך היא דוחה את טענותיהם מכל וכל, ובאמת ובתמים מאמינה שז'אן עדיין שם איתה. יום אחד מקבלת מארי הודעה מהמשטרה על מציאתה של גופה התואמת את התיאור שנתנה מארי. בתחילה, מארי מתעלמת מן ההודעה, אך עד מהרה היא נאלצת להתמודד עימה, ועם המציאות. אך מהי בעצם המציאות?
