פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ארמנו אולמי / Ermanno Olmi

      • עיסוק: תסריטאי
      • יום הולדת: 24/07/1931
      • מין: זכר
      • ארץ לידה: איטליה
      משום מה ארמנו אולמי, אחד מגדולי הבמאים האיטלקיים מאז שנות ה-60 המוקדמות, לא זכה לכבוד הראוי לו מקהל הצופים במשך עשרות השנים הרבות שחלפו מאז תחילת יצירתו הקולנועית. אין להתווכח על כך ששמו של אולמי אינו ידוע כמו שמותיהם של במאים רבים אחרים שהתחילו בתקופתו או אפילו לאחריה. ההסבר היחידי האפשרי לאבסורד זה מקורו כנראה בצניעותו הטוטאלית של האדם שמאחורי המצלמה, אדם שהנדיבות והאנושיות שבאישיותו פורצות גם אל יצירותיו. אולמי, שנולד בברגמו למשפחת איכרים ענייה, המשיך במסורת המשפחתית ועבד כמו שאר תושבי המקום במפעלים הרבים של מילאנו הסמוכה. ביום בו גילה אולמי את המצלמה שישבה לה בסתר במשרדי המפעל "אדיסון וולטה", היה גם כן היום שאולמי גילה לראשונה את כישרונו הגדול לתעד ולספר סיפור. כשהוא ממונה לראש מחלקת ההסרטה של המפעל, אולמי ביים עשרות סרטי הסברה ותעודה במימון קבוצתי, ורכש לעצמו ידע רב בתחום הטכני של העשייה הקולנועית. סרטו הראשון של אולמי באורך מלא – "זמן עומד מלכת" (1959) נחשב בעיני רבים לאחד מסרטי הביכורים המרשימים ביותר שנראו באיטליה, וסיפורו המרגש על מערכת יחסים אמיצה של חברות הנבנית בין שני מאבטחי אתרים, רק ציפתה את העומק, הנועזות הרעיונית וההבנה האנושית שעתידים להציף את סרטיו האחרים של הבמאי. "המשרה" ו"המאורסים", שני סרטיו הבאים של אולמי בפילמוגרפיה, התגלו לאחרונה מחדש לאחר שעותקיהם שופצו והוצאו במהדורות די וי די מהודרות בארה"ב. שני הסרטים שבוימו, צולמו ונערכו ע"י אולמי, הוכרזו לא פעם כשניים מיצירות המופת הגדולות של הקולנוע האיטלקי, ואף נהנו מתמיכה חסרת תקדים של ז'אן לוק גודאר, הבמאי הצרפתי המהפכן ומבקר הבית דאז של "מחברות הקולנוע" האגדיות. הכישלון הקופתי של סרטו הבא של אולמי "איש ושמו יוחנן", יצירה אפית קתולית כבדה אודות האפיפיור יוחנן ה-23, הביאה אותו לתקופת גלות של עשור בעשייה טלוויזיונית, ותרמה רבות להיעלמותו הכפויה מסצנת הקולנוע הבינלאומית.

      1978 הייתה שנה קשה וקריטית לארמנו אולמי ולקולנוע האיטלקי (אלו היו שנות האינפלציה הגדולה של איטליה), ודווקא בשנה זו רשם אולמי את הישגו האמנותי הגדול ביותר. לא בכל שנה נוצרת יצירה אישית, גאונית וחסרת תקדים כמו "קבקבי העץ" של אולמי, ולא כל שנה זוכה במאי לכזאת הכרה וחיבוק ביקורתי כמו שזכה לה אולמי עם סרטו (היש אומרים אוטוביוגרפי) בפסטיבל קאן (שם זכה הסרט בפרס "דקל הזהב" היוקרתי). מאז אותה יצירה בלתי נשכחת, אולמי הספיק ליצור מספר סרטים מרשימים לא פחות, בינם "The Legend of The Holy Drinker" עם רוטגר האוור (זוכה "אריה הזהב" של פסטיבל ונציה), "Profession of Arm" (פסטיבל קאן 2002) ורק לאחרונה – "שירים מאחורי הפרגוד" (פסטיבל חיפה 2004).

      בחודש ספטמבר האחרון נערכה לארמנו אולמי רטרוספקטיבה גדולה ומכובדת בסינמטקים של תל אביב, ירושלים וחיפה.

      פילמוגרפיה - סרטים עם ארמנו אולמי