"השבוע שלי עם מרילין" הוא דרמה עטורת שבחים המציגה פרק לא מוכר בחייה של מרילין מונרו, מגדולות כוכבות הקולנוע של כל הזמנים.
ובכן, ב-1956 הגיעה מונרו האמריקאית לממלכה המאוחדת כדי להשתתף בסרט "הנסיך ונערת השעשועים". לורנס אוליבייה, גדול השחקנים הבריטים באותה תקופה, גם ביים את הסרט הזה, והביע עוינות רבה כלפי הקולגה האמריקאית גם בכובע הבמאי וגם בכובע השחקן.
הדבר פגע עד מאוד במונרו האומללה, שגם כך סבלה באותה תקופה מקשיים פיזיים ונפשיים - קשיים שיביאו, כידוע, למותה כעבור כמה שנים. באותם ימים סבלה מונרו גם מבעיות במערכת היחסים שלה עם בעלה, המחזאי ארתור מילר, ומובן שגם מן המציצנות והעוקצנות של התקשורת. אך בתור כל הניכור שמילא את עולמה, בכל זאת מצאה מונרו חבר אמת.
זה היה קולין קלרק, צעיר שמילא תפקיד זוטר בצילומי "הנסיך ונערת השעשועים". הוא התיידד עמוקות עם מונרו ובילה איתה שבוע אפלטוני וחד-פעמי, אבל כזה ששיפר לפחות באופן זמני את מצב רוחה של הכוכבת, ומן הסתם גם השאיר לו זיכרונות לכל החיים.
את הזיכרונות הללו תיעד קלרק בספר "השבוע שלי עם מרילין", שכאן זוכה לעיבוד קולנועי ראשון.
