אב ובנו הדוקומנטריסט, מספרים את הסיפור שלא סופר על אלף יהודים מוינה, התקועים על הדנובה הקפואה בחורף 1941, כשהם ממתינים להחלטה של חיים או מוות שאמורה להתקבל ע"י סוכני המוסד לעליה ב'.
כוונת האב, נחום לאופר, היתה לספר את רק סיפור בריחתו עם אמו מאירופה. אלא שתוך כדי חיטוט ארכיוני הוא נתקל בסיפורה של אישה אחרת, רות קליגר, "הגברת הראשונה של המוסד". התחקיר שלו בעקבות סיפורה של רות לוקח אותנו למסע אל פרשה כואבת ומסובכת בתולדות הישוב היהודי.
