יצירת זן בודהיסטית, שופעת בשלווה ושלמות, ההופכת את הנוף הפסטוראלי לשותף פעיל בסיפור. הדמויות השמימיות עוצרות הנשימה נסחפות אל תוך רצף מעגלי שתחילתו מאופיין בתמימות, המשכו באהבה וסופו בהארה ולידה מחדש.
היצירה הבנויה מחילופי עונות, מעבירה אותנו את מסלול הכרוניקה הידועה מראש של לידה ומוות
אביב - ילד הגודל במנזר קושר אבן לגבם של דג, צפרדע ונחש. נזיר זקן מעניש אותו ושולח אותו לחפש את הדג והצפרדע במטרה להצילם.
קיץ - הילד הפך לנער בן 17. הוא מתאהב בבחורה צעירה שמגיעה אל המנזר לקבל עזרה.
סתיו- הנזיר, כבר בן 30, חוזר אל המנזר שבהרים לאחר שרצח אדם. הנזיר הזקן מכה בו ורודה בו לאחר שניסה להתאבד מול פסלו של בודהה.
חורף - הנזיר, אדם מבוגר, חוזר אל המנזר שבהרים. אל המנזר מגיעה אישה מסתורית ומשאירה בו את התינוק שלה.
ושוב פעם אביב - המעגל נסגר.
