"ונוס ביוטי" הוא מכון יופי הממוקם ברובע השעשועים בפריס, ומציע הרבה יותר מתענוגות קוסמטיים לגוף ולנפש. זהו עולם ומלואו, צבוע בורוד ומלא ביצרים, רכילות, חברות, תככים, תמימות ואהבה. הוא מארח מיגוון של לקוחות קבועים המספקים לא מעט סיטואציות קומיות. כמו כל מכון שמכבד את עצמו, בעלת המכון, נאדין (אוז'ייה), היא מאדאם צרפתיה מבוגרת וקוקטית המעסיקה 3 צעירות לבושות במדי מיני ורדרדים: מארי (טאטו) - צעירה יפה ונאיבית שהולכת שבי אחר אלמן מבוגר ועשיר שעוטף את צווארה ביהלומים תמורת מעט אהבה; סמנת'ה (סינייה) - צעירה מלאה וצינית שכולה אגרסיות אנטי-גבריות; והשלישית - גיבורת הסרט - אנז'ל (ביי) - על גיזרתה הדקיקה ופניה העצובים אנז'ל כבר לא באמת צעירה, לא מזמן עברה את הארבעים והיא עדיין רווקה, עובדת פשוטה בסלון ובעיקר מיואשת מאהבה. היא ויתרה כבר מזמן על האמביציות, וכל מה שהיא מבקשת לעצמה הם מפגשים עם גברים לסקס ולשיחות נעימות בארוחות צהריים. אבל גם את זה היא לא ממש מקבלת כי הגברים מעדיפים להגיע ישר לעניין עצמו...
אבל יום אחד, זה פשוט קורה. אנטואן (לה ביהאן), בחור צעיר מתוק במיוחד רואה את אנז'ל מבעד לחלונות המכון ומתאהב נואשות. פניה השבריריות והעצובות חודרות אל ליבו והוא מוכן לזנוח לאלתר את ארוסתו הצעירה. אך כדרך המיואשים, אנז'ל דוחה אותו על הסף וסוגרת כל אפשרות לקשר, לרגע מתחרטת ואז שוב סוגרת בטריקת דלת. האם עוד יש סיכוי לאהבה?
"ונוס ביוטי" הוא מיקרוקוסמוס ורוד ומתקתק של עולם של בדידות, ייאוש, פחד מאובדן הנעורים, מקשר ומאושר ובו בזמן דמויותיו האמיתיות, חמות, חיות, משעשעות ומחממות לב, מלאות תקווה, כמהות לקשר, לאושר, לחום ואהבה. הסרט זכה בארבעה פרסי סזאר - לסרט, לתסריט, לשחקנית הצעירה ולבימוי הטובים ביותר והפך לשובר קופות בצרפת.
