גאו, מורה בבית הספר היסודי, בכפר שוויקאן, המרוחק ומנותק מהציוויליזציה האורבננית, נאלץ לעזוב את עבודתו לחודש ימים, כדי לטפל באמו החולה. בכורח הנסיבות, מחליף ראש הכפר את גאו במורה מחליפה, ווי מינזאיי, תלמידה בת 13.
אחרי שנודע לגאו כי מחליפתו איננה אלא ילדה בת 13, הוא מוחה נמרצות בפני ראש הכפר, וטוען שילדה בת 13 לא יכולה ללמד תלמידים בני גילה. ראש הכפר טוען להגנתו כי אף אחד באזור הכפרי הזה לא רואה בתפקיד המורה המחליף מעשה גבורה. והילדה הנחמדה תוכל לפקוח עין על התלמידים בהעדרו של גאו.
בתחילת השנה היו בכיתתו של גאו 40 תלמידים, ומאז שנעדר ירד המספר לן-28, גאו מזהיר את ווי לעשות כל מאמץ, כדי שאף תלמיד נוסף לא ינשור עד שובו. הוא מבטיח לה בונוס של 10 ין, אם תצליח המשימה.
מדי יום, בנאמנות ובמסירות, מקריאה המורה הצעירה את רשימות הנוכחות והתורנויות, ולאחר מכן מושיבה את התלמידים, כדי שיעתיקו שיעורים מהלוח. היא לא מוטרדת מדי אם התלמידים באמת לומדים משהו, ומבלה בדרך כלל מחוץ לכיתה בתפקיד השומרת.
ז'אנג הוייקי, תלמיד מבריק בן 10, ושובב לא קטן, לא חדל להעמיד במבחן את סבלנותה של ווי, בדיוק כשהיא מתאמצת לעשות רושם של אחת ששומרת על סדר ומשמעת.
משפחתו של ז'אנג מצויה בחובות כספיים כבדים, ובאחד הבקרים, כשהוא נעדר מבית הספר, מגלה ווי לתדהמתה, שז'אנג נסע לעיר הגדולה בכדי לחפש עבודה.
כשמילותיו של גאו ממשיכות להדהד בראשה ללא הרף, עם מושג מעורפל לחלוטין בנוגע למקום המצאו של ז'אנג, יוצאת ווי, בכוחות עצמה, לעיר הגדולה, בניסיון נואש למצוא את ז'אנג האבוד, ולהחזירו ויהי מה, לספסל הלימודים.
