קן לואץ' נולד באנגליה ב-1936 למשפחה ממעמד הפועלים. הוא שירת שנתיים בצבא הבריטי וכך השיג מלגה לאוקספורד, שם למד משפטים דווקא. תוך כדי הלימודים השתתף בסדנאות משחק וכך החל להתעניין בבימוי. בסיום לימודיו, החל לעבוד ב-BBC כמתלמד. ה-BBC היו אלה שהעניקו לו את ההזדמנות הראשונה כאשר נבחר להיות אחד מבמאי סדרת הטלוויזיה "Z Cars", שהפכה לאבן דרך בטלוויזיה הבריטית של שנות ה-60. כבר בסדרה הזו החל לפתח את העיסוק בדמויות קשות יום ואת הסגנון הריאליסטי.
לקראת סוף שנות ה-60 ובמהלך שנות ה-70, ביסס לואץ' את עצמו כבמאי חברתי לא מתפשר, המתעקש להכניס לאנגלים הביתה את כל מה שהם מנסים להשאיר בחוץ. הסרטים "Poor Cow" (1968), על אם צעירה הנסחפת לפשע, ו"Kes" (1970), על אלימות בין בני נוער, הקנו לו הצלחה ביקורתית בכל העולם, אך לא היו הצלחה מסחרית. בשנות ה-80 של תאצ'ר סבל לואץ' מדיכוי במסגרת הערוץ הממלכתי, שלא אפשר חופש פעולה רב ליוצרים בעלי נטיה ברורה לשמאל. אז חווה את נקודת השפל המקצועית שלו, ומצא עצמו עושה פרסומות ולא סרטים.
כשנחסמו הדלתות ב-BBC, היה זה דווקא הערוץ המתחרה, צ'אנל 4, שהוציא אותו מהמלכוד והעמיד לרשותו את התקציבים לעשיית "תיק חסוי" (1989), דוקודרמה על עבודת המשטרה החשאית באירלנד, שהקנתה לו את פרס השופטים בקאן באותה השנה ואת האפשרות ליצור מחדש. לראשונה החלה ההצלחה הביקורתית להיות מלווה בהצלחה מסחרית ולואץ' אף זכה באינספור פרסים בפסטיבלים ברחבי העולם. "ריף ראף" (1990) זכה בתואר הסרט האירופאי של השנה, "גשם של אבנים" (1993) בפרס השופטים בקאן ו"ליידיבירד" (1994) בפרסי הביקורת והמשחק בברלין. ב-1994 קיבל לואץ' פרס מיוחד על מפעל חיים בפסטיבל ונציה. תואר זה מדגיש את החשיבות המיוחסת לסרטיו ברחבי העולם ולאמירה החברתית המוטמעת בהם. סרטיו הבאים, "על תמימות וחופש" (1995), "שירה של קרלה" (1996), "קוראים לי ג'ו" (1998), "לחם ושושנים" (2000), "סיפורים מהמסילה" (2001) והאפיזודה שביים ב"11.9.01" (2002), מוסיפים לכבד אותו בפרסים, כבוד והערכה.
