קינסקי (ת"ווליס) הוא פסנתרן בודד, מזדקן לבדו בבית גדול במרכז רומא האפורה. את חייו מאירה עוזרת הבית שלו, שאנדוראי (ניוטון) האפריקאית, שמשלימה עבורו חיי בדידות - הם גרים באותו בית אבל חייהם חולפים אחד לצד השני ללא התערבות. המרחק ביניהם מתקצר כאשר קינסקי חושף לפניה את רגשותיו, אך לא נענה בחיוב. השניים יגלו שכוחה של האהבה הוא בכאב שהיא גורמת ולאו דווקא בהנאה המצופה ממנה. ברטולוצ"י הוותיק משלב את המוסיקה הקלאסית של קינסקי עם שאנדרואי הפראית לסיפור שכמעט שמח מרוב שהוא עצוב.
