"אף פעם לא מאוחר מדי" הוא סרט ישראלי עצמאי, שנעשה בתקציב דל ובכל זאת הצליח לזכות בהוקרה בישראל ובעולם. זהו סרטו הראשון של עידו פלוק, קולנוען, מוזיקאי ואמן.
לאחר שמונה שנים בדרום אמריקה, הרצל, בן 30, חוזר הביתה. חסר תוכניות או שאיפות, הוא מוצא עבודה מזדמנת בהדבקת פוסטרים ברחבי הארץ. בוולבו שנת 85, עם ערימת קסטות ישנות ועותק מהוה של רובינזון קרוזו, על רקע נוף ישראלי של עצי אקליפטוס, חופי ים כחולים ובקעות יבשות, הוא חוזר אל מחוזות ילדותו, לאסוף את שברי חייו.
את הקרנת הבכורה המקומית שלו קיים הסרט בתחרות הרשמית של פסטיבל חיפה. לאחר מכן, זכה בפרס הראשון בפסטיבל פרייבורג לקולנוע עצמאי, והתקבל גם לפסטיבל אדינבורו.
בסרט נוני גפן, קולנוען בעצמו, שלאחר צילומי "אף פעם לא מאוחר מדי" ביים את "לילה בתל אביב" - סרט מסע שבין השאר ניצח בתחרות הישראלית בפסטיבל דרום, וגם התקבל לפסטיבל לוקרנו. בצדו מופיעה קרן ברגר, שבצד צילומי "אף פעם לא מאוחר מדי" הצטלמה לסרט ישראלי עצמאי זוכה פרסים נוסף: "2 בלילה".
