טאו חייה ועובדת יחד עם שלושת חברותיה הצעירות והיפות בפארק גדול הממוקם בפרברי העיר בייג'ין. בפארק רפליקות המעוצבות כאתרים היסטוריים ומפורסמים מארצות שונות ברחבי העולם, הנותנות לו את ייחודו. במשך שעות היום פוצחות להן הבחורות בריקודים קצביים וקיטשים אל מול אותם העתקים מדויקים של הטאג' מאהל ומאונט פיג'י ומנעימות את זמנם של התיירים המשועשעים.
גם טאישנג, החבר של טאו, עובד בפארק, הוא משמש כמנהל האבטחה של אזור השעשועים. כל כמה שעות יוצא טאישנג לסיורים בפארק ומסתובב לו מסביב ל"עולם", כאשר ידו האחת אוחזת במכשיר קשר וידו השנייה, זו הקרובה יותר ללב, אוחזת בטלפון הסלולארי.
כשכל אחד מעובדי הפארק הצעירים מגיע מהמחוז העירוני הקטן שלו, הפארק מוצא עצמו רועש כמיקרוקוסמוס מלאכותי בשעות היום ושקט ונטוש בשעות הלילה. גם העולם שבחוץ, זה שהצעירים נחשפים אליו לאחר שעות העבודה, הוא סוריאליסטי וסוחף בדרכו שלו, שכן זהו אתגר לא פשוט להתעלם מהרוח החמה והמשחררת של רחובות בייג'ין המודרנית.
