בחצר המלכות, בסין של המאה העשירית, על רקע של מהומה, מזימות ותככים פוליטיים, מטפחת וון, הקיסרית היפה והצעירה (זאנג זיי), את תשוקתה האסורה לבנה החורג, הנסיך וו לואן (דניאל וו).
לואן, בנו של בעלה, הקיסר הגדול, מנישואיו הקודמים, הוא בן גילה של הקיסרית והשניים מכירים זה את זו מילדות ומנהלים קשר של ידידות עם רמיזות רומנטיות במסווה של אימא ובן חורג.
אולם כשנרצח הקיסר בנסיבות מסתוריות ואת השלטון תופס לי (גה יו), אחיו הצעיר והנמרץ, מסכימה הקיסרית, להפתעת כולם להינשא לו. וון משוכנעת כי זוהי הדרך היחידה בה תוכל לשמור על חייה ולרכוש לעצמה מעמד בחצר המלכות אשר יאפשר לה גם לגונן על הנסיך המופנם והמלנכולי אשר נמלט מהארמון ומוצא מקלט בחיק האומנות העתיקה של המוסיקה והריקוד.
לי, הקיסר החדש, מאוהב אהבה עיוורת בקיסרית הענוגה והמרשימה אבל מבין את מזימתה ומאחורי גבה מצווה על שומריו להרוג את אחיינו הנסיך.
לואן, השבור ממות אביו ומנישואיה החדשים של אימו החורגת, מצליח להינצל מניסיון ההתנקשות בחייו. הוא מחליט לשוב לארמון ולרצוח את דודו כנקמה על רצח אביו ועל הניסיון לרצוח אותו עצמו. אולם כשחוזר לואן לארמון הוא מוצא עצמו לכוד במשולש רומנטי בלתי אפשרי. מצד אחד ניצבת וון, הקיסרית המדהימה ומהצד השני אוינג ניו (זוו ז'וואן), בתו של שר הצבא התככן, הטהורה כשלג, שמאוהבת בלואן עד מעל לראשה ומוכנה להקריב את עצמה עבורו.
כשמחליט הקיסר החדש לערוך נשף מפואר וחגיגי לכבוד שריו, מבין הנסיך כי זה הזמן לצאת למתקפה, אינו מודע לעובדה כי בינתיים הקיסר ושר צבאו שוקדים על מזימות משלהם.
"הנשף" הוא סיפור על נקמה וגורל המבוסס קלות על הטרגדיה הנודעת של שייקספיר "המלט". על אף שהוא שומר על כללי סרטי אומנות הלחימה בדומה למסורת הסרטים האסייתים, "הנשף" הוא קודם כל דרמה תקופתית אשר חושפת את התשוקות האפלות ביותר של הטבע האנושי.
