בליפ הוא פרידה רדיקלית מקונבנציות. אמנדה היא צלמת גרושה המוצאת את עצמה בחוויה מוטרפת בסגנון "עליזה בארץ הפלאות" כשחייה מתחילים ממש להתפרק לגורמים. היא מודרכת על ידי מקהלה יוונית של מיסטיקנים ומדענים והיא מגלה שאולי המציאות אינה עומדת בסימן שאלה, אבל התפיסה שלה של המציאות בהחלט כן. זהו סרט דוקומנטרי. זהו סרט עלילתי. זהו סרט של אפקטים. והוא כולם יחד. האם אנחנו מוכנים לקלוט את הסרט הזה?
על פי בליפ, לא אמורה להיות בעיה. הוא מוצג בפורמט מוכר והמוחות שלנו יידעו לזהות בקלות שמדובר בסרט, אבל כאן התסריט והשחקנים משמשים רק איורים לרעיונות הגדולים
והגיבור הראשי שנוי במחלוקת. הפורמט הוא של ראיונות עם מדענים, תיאולוגים, פיזיקאים
ואפילו אישה שטוענת שהיא רוח בת 3,500 שנה. האם הם מדברים על הקיום האנושי? על הרגשות? על המדע? ואולי זהו פשוט סרט דוקומנטרי המפרש את פיזיקת הקוואנטים להמונים?
