שגרת יומה של אור, כמעט בת 18, היא עבודות אין סופיות: שטיפת כלים במסעדה, איסוף בקבוקים וניקיון חדר המדרגות של הבניין בו היא גרה. כשאיננה עובדת, היא הולכת לבית הספר, ומטפלת באימה- רותי, שעוסקת בזנות כבר יותר מ-20 שנה.
מצבה הגופני של רותי מתדרדר. היום היא משתחררת מעוד אשפוז בבית החולים. אור מצאה לה עבודה בספונג'ה ומחליטה שמעכשיו הכול יהיה אחרת.
זוכה פרס "מצלמת הזהב" לסרט ביכורים הטוב ביותר - פסטיבל קאן 2004
זוכה פרס "שבוע המבקרים" לסרט הטוב ביותר, התסריט,
וחבר השופטים הצעיר - פסטיבל קאן 2004
זוכה פרס "וולג'ין" לסרט הטוב ביותר - פסטיבל ירושלים 2004
