הזמן: שנות ה-20. המקום: קלן, גרמניה. לאחר מות הוריהן, אנה ולוטה במברג, התאומות שתמיד היו בלתי-ניתנות להפרדה, נלקחות אחת מהשנייה באכזריות בעודן בנות 6. אנה נשארת בגרמניה, וגדלה בתנאים קשים בחוותו של דודה היינריך ואשתו מרתה. לעומתה, אחותה החולנית לוטה מקבלת בית חם ואוהב אצל קרובי משפחה אמידים הגרים בהולנד, משפחת רוקנג'ה.
בשנים שלאחר פרידתן, מנסות הבנות נואשות ליצור קשר זו עם זו. לבסוף הן נפגשות, על סף מלחמת העולם השנייה. למרות שימחתן על האיחוד המיוחל, שתיהן מרגישות שהן התרחקו אחת מהשנייה בחלוף השנים. לאחר תום המלחמה הן נפגשות שוב, ותחושת הניכור מורגשת יותר מתמיד. לוטה מבהירה שהיא רוצה למחוק את אחותה לנצח.
כעבור כחמישים שנה, מוצאות את עצמן אנה ולוטה שוב יחד, אבודות ביער. למרות שבתחילה מנסה לוטה להתעלם מאנה ומתעקשת לקרוא לה "האויב", לא עובר זמן רב עד שהן שוב מדברות. בהדרגה מגלה לוטה כי חייהן נשלטו למעשה על ידי הגורל, ובעצם יכולות האחיות לחלוק את החוויות הדומות שעברו עליהן בחייהן - האהבות הגדולות, האכזבות הקטנות, ולחוש שוב את הקרבה החזקה שהייתה להן בילדותן.
כאשר הלילה הקר יורד, מצטופפות האחיות יחדיו תחת מעיל אחד, בחיפוש אחר החום והנחמה אחת של השנייה.
