השנה היא 1968. המקום: פריז. מתיו, סטודנט אמריקאי צעיר לקולנוע, לכוד בין אמנות ופוליטיקה,מהפכה חברתית ורומן משולש עם אח ואחות.
במהלך אחת מהפגנות המחאה כנגד השלטון, פוגש מתיו באיזבל ותיאו התאומים ומתיידד עימם על רקע האובססיה המשותפת להם - הקולנוע.
אומרים שזוהי האוטוביוגרפיה שברטולוצי היה רוצה לכתוב לעצמו. מתיו, הדומה להפליא למרלון ברנדו, כוכבו האהוב של ברטולוצי, הוא האלטר-אגו של ברטולוצי עצמו, החוזר בעזרת הקולנוע לשנים הסוערות של חייו, ימי מהפכת הסטודנטים בצרפת, ימי גילוי הקולנוע והאהבה.
סצנת הסיום, (אל תדאגו, אנחנו לא מגלים את הסוף) בו נאלצים הגיבורים לבחור בין מאבק אלים לפציפיזם בו הם דוגלים ובין אהבתם זה לזה, היא סצנה בלתי נשכחת המשקפת גם את ההחלטות שלקח ברטולוצי בזמנו.
