אימא של אלכס היא סוציאליסטית נאמנה וחברת מפלגה פעילה במזרח גרמניה. באוקטובר 1989 היא רואה את אלכס בנה בהפגנה אנטי קומוניסטית, לוקה בלבה ושוקעת בתרדמת. בשמונת החודשים שחולפים עד שהיא מקיצה נופלת חומת ברלין, מזרח גרמניה הופכת לחברה קפיטליסטית ושתי הגרמניות מתכוננות לאיחודן.
אלכס ואחותו, בהוראת הרופא, מנסים למנוע מאמם כל התרגשות מיותרת שעלולה לערער את מצבה הבריאותי, ומה יותר מרגש משינוי כה קיצוני במולדתה האהובה?
על מנת להציל את אימא, אלכס הופך את בית המשפחה לאי של העבר, שם הוא ואחותו משלים את האם לחשוב שמאום לא השתנה. העניינים מסתבכים כאשר מצבה הבריאותי משתפר והיא רוצה לראות טלוויזיה ולצאת לטייל. משקרים לבנים קטנים, כמו הצורך להסביר את הימצאות כרזת הענק של "קוקה-קולה" מול חלון חדרה, הופך המצב להפקת ענק של שקרים ואשליות ויצירת מציאות חלופית, מציאות המשקפת במידה רבה את האוטופיה הסוציאליסטית.
בקומדיה נפלאה ונוגעת ללב מתאר וולפגנג בקר איך בן אוהב מזיז הרים ועושה נסים כדי להשיב את אמו לקו הבריאות ולגרום לה להאמין שלמרות הכול לנין ניצח!
