בכפר קטן לחופיה של ניו זילנד מתגוררים מאורים הטוענים שהם צאצאיו של "פאיקיאה", הרוכב על הלווייתנים. בכל דור יורש בן זכר את התואר "הצ'יף".
לבנו הבכור של הצ'יף נולדים תאומים, בן ובת, אך הבן והאם מתו מיד לאחר הלידה. האב בוחר להעניק לבתו את השם פאי, ובצערו הרב, משאיר אותה לגדול אצל הוריו. הסב מגדל את פאי באהבה רבה, אך מסרב לראות בה את יורשתו לתפקיד הצ'יף.
12 שנים אחר כך חוזר האב לאחד מביקוריו הקצרים. הסב מקווה שאולי הפעם יסכים בנו לקבל עליו את גורלו ולרשת אותו בתפקיד המנהיג. אך הבן, שכבר החל בחיים חדשים באירופה, אינו מתכונן לקבל עליו את התפקיד.
הסב משוכנע שכל צרותיו של השבט החלו ביום שבו פאי נולדה. הוא מכנס את אנשי השבט ודורש שיביאו את כל הבנים, כדי שהוא יכשיר אותם ויעביר להם את המסורת של השבט, השירים העתיקים המקודשים, תורת הלחימה, חוקי השבט ועוד. הוא מאמין שתוך כדי האימונים, הוא יגלה את המנהיג הבא של השבט.
הסב מסרב בתוקף לבקשתה של פאי ליטול חלק בלימודים. בנחישות רבה היא מגייסת את עזרת דודה האהוב, המכשיר אותה וחושף את כישוריה הרבים.
בינתיים, עדר של לווייתנים מגיע לחוף ומסרב לחזור לאוקיאנוס. הסב משוכנע שזהו סמל המעיד על גורלו הנורא של השבט. רק אדם אחד יוכל לעשות מעשה ולהציל את הלווייתנים ואת השבט כולו, וזהו הרוכב על הלווייתנים.
האם תוכל פאי למלא את התפקיד? האם תהיה הילדה ראויה לתפקיד הצ'יף? האם הסב יישבר ויסכים להכיר במציאות החדשה ובמקומן החדש של הנשים בחברה?