הסרט מראה את חוסר האמון השורר בין יהודים לבין ערבים על רקע המציאות הפוליטית הטראגית בארץ דרך דמויותיהם של אחמד וסמירה, החיים את השלכות כיבוש האדמה וכיבוש הנפש.
עלילת הסרט מבוססת על אגדה עממית שפשטה בכפרים הערביים בימי התורכים, ולפיה איש ושמו "נושא ישבנו בסל" מתגנב לסמטאות הכפר בלילות, לבוש גלימה שחורה, חוטף ילדים ומוכר אותם ליהודים.
יום אחד נעלם באופן מסתורי ומפתיע אחד מילדי הכפר, ותושבי הכפר, הטרודים בחיפושיהם אחריו, חושדים באחמד (אשרף ברהום) שהוא "נושא ישבנו בסל", בשל התנהגותו החשודה: הוא יוצא בלילות להסתובב בהרים ובמערות, ושב משם בלי הסבר.
אך לאחמד יש סיבות טובות להסתיר את סודו, וכך להגן על חיי הסובבים אותו.
המתח בין תושבי הכפר החשדניים לבין אחמד גובר, עד שלבסוף אחמד מגורש מן הכפר ועובר לחיות חיי בדידות עם הסוד הגדול שעליו הוא שומר: ההסתננות של אחיו, ח'ליל (ג'וליאנו מר), כפליט מלבנון לתחומי הכפר, כדי לפגוש את אשתו סמירה.
בסופו של הסרט גם מתברר של מי באמת הילד אמל, "תקווה", פרי אהבתם הגדולה של ח'ליל וסמירה, הגוברת על כל דמיון.
הסרט בודק את היחס בין האגדה והמיתוס לבין הממשות והמציאות הפוליטית. המציאות הישראלית היא מציאות מורכבת, המאפשרת הן רקימתן של אגדות מקומיות והן שבירתן של אגדות כאלה על ידי עובדות.
תהליך התרקמותן של אגדות מקומיות ושבירתן הוא תהליך פוליטי. גם האגדה וגם שבירתה נשענות על מאוויים פוליטיים על בסיס חלוקת הכוחות בתוך המציאות.
