ב-23 בספטמבר 1939 ניגן ולאדיסלב שפילמן, פסנתרן יהודי צעיר, את הנוקטארנו בדו דיאז מינור של שופן בשידור חי ברדיו ורשה בעוד הפגזים הגרמנים מתפוצצים בחוץ.
הייתה זו היצירה האחרונה ששודרה בשידור חי מוורשה.
באותו יום הרסה פצצה גרמנית את תחנת הכוח, והרדיו הפולני השתתק.
הפסנתרן הצעיר והמחונן שרד בגטו וורשה כשהוא מנגן לפרנסת משפחתו, הוא היחיד מביניהם שמצליח לחמוק ממחנות המוות.
עכשיו עליו לחיות בסתר בלב הגטו. כך הוא חולק את הסבל, ההשפלה, והמאבק.
לאורך המלחמה מצליח שפילמן לשרוד מארוחה לארוחה ממחבוא למחבוא.
קצין גרמני שמאזין לנגינתו של שפילמן, נוקטארנו של שופן, על פסנתר שמצא בין ההריסות, בא לעזרתו וכך מצליח שפילמן לשרוד.
הסרט זכה בפרס הגדול של פסטיבל קאן האחרון.
