אחת הקומדיות המוקדמות המוצלחות ביותר של אלן ממקמת את דמות הלוזר הניצחי שלו ברוסיה של המאה ה-19. הקומדיה האורבנית החביבה עליו מפנה מקום לפארודיה מטורפת על יצירותיהם של טולסטוי ודוסטוייבקי. הדמות שהוא מגלם הפעם היא בוריס בן קטן ושביר למשפחת איכרים רוסים חסונים ומגודלים שבאצמע ההתמודדות על מקומו במשפחה ובכפר נקרא לשרת בצבא הרוסי המלחמה נגד נפוליאון. זה קוטע באיבו סיפור אהבה בינו לבין סוניה (קיטון), קרובה רחוקה שלו - אותה יאלץ לפגוש עם שובו מהמלחמה, כגיבור, כמובן.
ההומור האלני בתוך הרקע האירופי מהווה שילוב יוצא דופן. בצד הסיפור הקלאסי אלן מוצא גם זמן לפרודיה אפקטיבית במיוחד על חשבון אלילו האישי, המאסטר אינגמר ברגמן.
הלווי המוזיקלי הג'אזי של אלן מוחלף במוסיקה סובייטית של פורקופייב, שהלחין גם עבור מאסטר אחר בקולנוע, סרגיי איזנשטיין.
