רומנטיקה וסיגריות

אהבתי את ג'יימס גנדולפיני, אהבתי את סוזן סרנדון, אהבתי את סטיב בושמי, אהבתי את קייט ווינסלט, אהבתי את מנדי מור, אהבתי את כריסטופר ווקן, אפילו אהבתי את ג'ון טורטורו הבמאי, באמת שאהבתי והערכתי אותם, (טוב, האמת שאת ווקן אף פעם לא ממש אהבתי) - עד שראיתי את "רומנטיקה וסיגריות". צירוף של שחקנים מצוינים ומנוסים ובמאי מוכשר יצר סרט משעמם, שלא מתרומם שהסצינה הכי מעניינת בו היא רשימת הקרדיטים בסופו.

הסרט מתאר את עלילותיה של משפחת "וויט טראש" אמריקאית.
קיטי קיין (סוזן סרנדון) מגלה שבעלה, פועל בניין פשוט- ניק מרדר (ג'ימס גנדולפיני) בוגד בה עם טולה - צעירה בריטית ג'ינג'ית (קייט ווינסלט) היא מתחרפנת, זורקת אותו מהבית, מתעלמת מקיומו, מודיעה לו שעליו לבחור על מי לוותר, יוצאת למסע הזוי עם דודה המוזר והולכת מכות עם הפילגש.

לזוג שלוש בנות. בייבי- הבת הקטנה, מנהלת רומן עם השכן המוזר שחושב שהוא סוג של אלביס ומתנת האל לנשים. הם רוצים להתחתן ומעבירים את הזמן בשירה מעצבנת. שתי הבנות הגדולות קונסטנס רוזבאד - שלא ברור מדוע גם אחרי גיל 30 הן גרות אצל ההורים - מצטרפות למחול המטורף. במהלך הסרט מתייעץ ניק עם חברו חובב הנשים (סטיב בושמי) ומקבל ממנו שלל פנטזיות ותובנות הזויות על זוגיות. המסע שעוברת המשפחה עובר דרך כנסיה, ברית מילה, בית חולים והמוני קלישאות על החיים ועל זוגיות. לבסוף מגיע הפיוס בין ההורים אבל, כמה חבל, ניק נפטר ממחלה.

הסרט מוגדר כ'קומדיה מוסיקלית'- ולכן שזור בלהיטי ענק משנות השמונים שאותם שרים השחקנים, בלי מאמץ מיותר, כאשר ברור שהם רק מזיזים את השפתיים, רוקדים בכוריאוגרפיה שמתאימה לכיתה א'3 במסיבת חנוכה. ברור שטורטורו הורה לשחקנים לזמר ולפזז בעליבות שתצטרף למסר אותו הוא ניסה להעביר, אבל, מה לעשות, התפספס לו. הביצועים המזעזעים הרסו לי את החשק לשמוע שירים משנות השמונים. גם חבל שטורטורו לא טרח להכניס כמה משפטים בין שיר לשיר.

ג'ון טורטורו, הוא שחקן מוכשר ומוערך שהחליט לנסות לביים, אסף קאסט מוצלח והאחים ג'ואל ואיתן כהן (פארגו) פרסו עליו חסותם. מצירוף כל מרכיבי הסרט אמור היה לצאת סרט ענק, מופתי, מרגש ופיוטי אבל השלם הוא ממש קטן מסך חלקיו. הסרט לא ריגש, לא הצחיק, לא יצר הזדהות עם מי מהגיבורים ולא חידש מאום על הזוגיות. אפילו סטיב בושמי, שחקן שידוע בדמויות הזויות ומצחיקות, גרם לי להתפלל שאיזו רוח תפיל אותו מהפיגומים. נדמה שכל השחקנים התלהבו מהקאסט המוצלח שהם שכחו לשחק ולרגש. היחידה שעושה כאן תפקיד שונה וטוב היא ווינסלט - שלא ראינו אותה בעבר בתפקיד כזה והדמות שלה איכשהו מעוררת איזשהו רגש אצל הצופה.

לסיכום: הוקמה ועדת חקירה שמסקנותיה להלן: 1. ג'ון טורטורו יחזיר את כיסא הבימאי ויחזור לשחק. 2. ג'יימס גנדולפיני יתרכז בעונה חדשה ומפחידה של הסופרנוס. 3. סוזן סרנדון תתחרפן בסרטים אחרים. 4. בסוף הסרט כל המשפחה תמות. 5. בפעם הבאה - שטורטורו יוותר על הסרט, ישר ילך על דיסק מוזיקלי וימכור אותו בקופת הסופרים בשקל תשעים. 6. אם הממיר שלכם התקלקל, המחשב נשבר, אין קליטה בפלאפון, הטטריס נשחק ובספריית הוידאו נשארו רק "רומנטיקה וסיגריות" ו"במבי": לכו על במבי, שם יש דמעות בטוח.