תתעשר או תמות בדרך

תשע סיבות לא לראות את הסרט של פיפטי סנט, אחת לכל קליע שהוא ספג.

1 – אין סיפור.
כלומר, כנראה שיש – אבל איפשהו בתהליך, הרעיון לספר על חייו של גאנגסטה ניו-יורקי עם כל האבוג'רס הנלווה (מוזיקה, סמים וביצ'ז) הלך לאיבוד לטובת סיפור רדום על צעיר שחור, שרוצה להיות ראפר ויוצא איש משפחה חננה עם קליע בלסת. כאילו שכחו לגמרי עם מה באמת מתעסקים פה ואת ה"חומר הטוב", סיפורית לפחות, החליפו לטובת נוסחא חצי הוליוודית שלא משאירה שום פינה לא מטופלת. מבריון נטול עכבות – הפך פיפטי לאיש משפחה, בליבו אהבה אחת ויחידה, נפשו מבולבלת והוא בעצם מחפש את אביו.

רציתם MTV בייס – קיבלתם "ויוה" לפנים.

2 – אין מספיק מוזיקה
וזו שיש – היא לא של פיפטי סנט – אלא של בן דמותו "יאנג סיזאר" בפסקול שכתב במיוחד לסרט. אז תשכחו מלהיטים אהובים, או הפקות של ד"ר דרה ואמינם. המוזיקה היא החלום שאליו שואף מרקוס (בן דמותו של פיפטי) – ומגיע אליה רק בסצנה האחרונה (הגיג שממליך אותו רשמית כמלך הגאנגסטה ראפ החדש). חבל כי היו יכולים לקחת רחוק יותר את העשייה היומיומית של הראפר, לתת יותר רקע על ההשפעות שלו (הרגע הכי חמוד בסרט – מרקוס הקטן ואימא שלו, עדין בחיים – נוסעים באוטו ושרים ביחד את "איי פיל פור יו" של צ'אקה קאן) וכן לעזאזל – לתת קצת דרה ואמינם.

3 – לא סקסי!
אגב אמינם, כנראה שהלבנבן הלוהט יכול ללמד עוד דבר או שניים את חברו המפותח. צריך רק לעשות ראש בראש בין הסצינה מ"8 מייל" בה טוחן אמינם את בריטאני מרפי במפעל בו הוא עובד – לסצנת האהבה היבשושית של מרקוס, עם שרלין – אשתו / אהובת ילדותו / אם בנו, על מנת להבין שהגודל לא קובע – אבל הצבע אולי כן.

חוץ מזה שפיפטי הוא אגלי מאדר-פאקר. מצטערת, אבל השרירניות המקועקעת היא כל כך "אוז", שקשה לי לא לחשוב על שולחנות ביליארד ודליי גריז כשהוא מוריד את החולצה. בעעעעע.

4 – ג'ים שרידן איבד את זה
וזה יותר מברור כשבודקים גם את הסרטון "מאחורי הקלעים" שנלווה לדי וידי. האירי השיכור מסתובב בין גושי הבשר השחומים וזורק לאוויר רעיונות דרמתיים ("ואז – שאתם עושים אהבה – נכנסים לראש שלך ברכב בדרך לחיסול הקולומביאנים!!"), כאילו דניאל דה לואיס נכנס עוד רגע לאולפן להקליט דואט עם פיפטי ואולי להביא גם שינייד לקולות רקע. פיפטי יגיד – "וואלה, זאת הקירחת נראית כמו קראק-הד בשכונה כאן" – וכולם יצחקו.

5 – הוא גם חבר של בונו.

6 – חברת התקליטים של פיפטי הטילה וטו לא רק על השימוש במוזיקה מקורית שלו בסרט, אלא גם על הפעילות שלו כפושע. כלומר – פיפטי לא יכול להרוג אף אחד. כלומר – יש לנו עוד כמה בתי אב באמריקה שעוד לא קנו את הדיסק. אז בואו לא נתן להם עוד סיבות לא לעשות זאת.

7 – לא מאיים באמת.
אם ראיתם מספיק קליפים של היפ הופ, ראיתם את כל מה שלסרט יש להציע. וממה שמכירים, לא באמת אפשר לפחד. הנה עכשיו הוא יקנה רובה, עכשיו הוא יכנס לצרות. עכשיו הוא יאבד חבר. עכשיו הוא יכנס לכלא. שום דבר ש-NWA לא אמרו קודם.

8 – גאנגסטה שמאנגסטה
בימים של "סופראנוס" כל התארגנות מאפיונרית אחרת נראית כמו חגיגת חתלתולים על הדשא. לא בכדי בחרו מפיקי הסרט בטראנס ווינטר, כותב קבוע ב"סופראנוס" לספק את התסריט, רק שמה שהולך טוב עם פרמז'ן – לא תמיד עובד עם ג'ין אנד ג'וס. מספיק להכיר את כריס מונטסנטה בשביל לדעת איפה באמת עובר הקו של הטירוף האלים ואף אחד מהפמליה של פיפטי לא מתקרב לשם.


9 – בשורה התחתונה
יש סרטי היפ הופ טובים יותר, יש סרטי מוזיקה טובים יותר ויש סיפורים מעניינים יותר מזה של פיפטי סנט. שאפו על העמידות גבר, 9 כדורים לא הולכים ברגל, טו באד יור אסס גוט סאקד.