העולם החדש

טענה: הדרמה הרומנטית היא הנחותה שבז'אנרים הקולנועיים, אם לא סופרים סרטים ישנים של סטיבן סיגל כמו סוגר חשבון, חשבון פתוח, חשבון למתחילים, חשבון ובעיקר חילוק וחיסור. בקומדיות רומנטיות יש את אלמנט הבלונד, החמדמדות, החיוך, לעיתים נדירות גם צחוק רם. אבל בדרמה הרומנטית יש נטייה לנפילה קשה על העכוז. זה כמו לחתוך סלט רק על בסיס מלפפונים. דל מדי.

אין פתטית יותר מדרמה רומנטית עם ניסיון להביע אג'נדה כשאחד מבני הזוג אינו אטרקטיבי בעליל. העולם החדש של טרנס מאליק עולה על חבריו לעיוות הז'אנרי הגדול ביותר של הקולנוע. בואו ניזכר קודם במאליק: הוא במאי ענק, איטי, מחושב, מאד מדויק, כפי שראינו ב"הקו האדום" המעולה. אבל משהו פה השתבש. הוא נעשה איטי כמו צב עם קביים, נעשה מדויק כמו צלף עיוור. פספוס רבתי. נשאלות השאלות: מדוע ואיך?

העולם החדש מציג מערכת יחסים בין כובש לנכבשת (מאמי יא מאמי תפתחי את הרגליים, מוכר לכם?) קולין פארל, שנראה כאן הרבה יותר כלוא מאשר בתא הטלפון, מגיע לאמריקה עם חבריו. הם מחליטים להקים שם התנחלות כתומה תוך כדי התעלמות מוחלטת מהמתיישבים הנוטים לאובר-אינדיאנות. העלילה מפתחת מערכת יחסים הזויה בין האדם הנאור לבחורה מקומית שמתקשרת באמצעות פנטומימה נטולת כישרון (לא להאמין שזו השפה על-פי עיני מאליק) שהייתה מביישת את חנוך רוזן בשיעור מבוא להליכה רובוטית. השניים, כמובן, מתאהבים וחיים באושר ועושר עד שמתחילות הבעיות.

הדילמה המוסרית המוכרת לנו כל כך דנה בדיסוננס בין האהבה להיגיון, כשבעד האהבה מדברת האהבה ובצד ההיגיון קיימת לה התחושה הכבדה שבאהבת הכובש של חבל הארץ בה אתם חיים. ספויילר: האהבה מנצחת. נו, באמת.

מרוב בעיות לא רואים באמת מה מפריע בסרט. אין התפתחות עלילתית, הפרטים מועברים דרך חצי שירה חצי סם הרדמה של הגיבורים בוויס-אובר מיושן במיוחד. אין טיפת הומור, אין שום סיבה לגרום לדמויות להתאהב זו בזו מחוסר חיבור. הבחורה כונפה, הבחור משעמם. מישהו אולי יודע אם קולין פארל חתך את הוורידים או תלה את עצמו בגן העיר אחרי הסרט?

אחרי אחד הסרטים הגרועים ביותר שראיתי בהיסטוריה הקצרה שלי, אפשר להסיק כמה מסקנות: 1. אל תתנו צ'אנס לטרנס (מאליק) - הוא מאכזב. 2. לא לראות סרטים על אינדיאנים, יש להם בעיית תקשורת רצינית (חוץ מפוקהונטס). 3. חנוך רוזן הוא אליל פנטומימה. 4. מוטב להיתקע בתא טלפון בעיר, מאשר עם סלולארי על אי בודד. 5. על אף הטמטום, אין כמו קומדיות רומנטיות. 6. (אחרי פיהוק גדול) עזבו אתכם מעולמות חדשים, יש לנו אחלה עולם.