אנאפוליס

ג'ק יוהארד הוא בחור חסון, שעובד כרתך במספנה, ונראה שנידון לחיים שלמים של קריעת תחת ושתיית בירה. אלא שג'קי בוי לא מוכן להסתפק בטייטל של וויט טראש, וחולם להפוך לרב חובל אמיתי, עם הכישורים הימיים, המדים הצחורים והכובע המגוחך. אמו, שנפטרה בילדותו, ייעדה אותו ללימודים באקדמיה הימית "אנאפוליס", אך למרבה הצער ג'ק הוא לא בחור מבריק, והציונים שלו לא הולמים את המוסד המכובד.

אבל מדובר באמריקה, נכון? היבשת שבה כל החלומות מתגשמים, ואם אתה רק רוצה מספיק, תוכל לגעת בשמים. העקשנות של ג'ק משתלמת, והוא מגיע לאקדמיה בדלת האחורית. אלא שהוא לא לקח בחשבון שזרועותיו החסונות וכתפיו הרחבות לא מספיקות במקום כמו האקדמיה. כאן, כמה מוזר, צריך גם שכל, ואז מתחיל המאבק שלו למציאת אחד כזה.

בדרך ג'ק עובר את כל השלבים המתבקשים - הוא נאבק במפקד המניאק (קלישאה מספר 1), מעריץ את המפקד הטוב (קלישאה מספר 2, זה קצת מתחיל לעצבן), מנהל סמי-רומן עם המפקדת הכוסית (קלישאה מספר 3, וגם וואחד הטרדה מינית), מסייע לחבר לצוות (קלישאה מספר 4, אלוהים עזור לי) ולבסוף מנצח נגד כל הסיכויים (אם כל הקלישאות והקש ששבר את גב הגמל).

אמת, קלישאות אמריקאיות על אומץ והישגים כבר ראינו אלף פעם וחיינו עם זה בשלום, ובכל זאת, כאן יש משהו שממש מעצבן. הצדקנות, המוסרנות, ההתחסדות ובעיקר הגיחוך עוברים כל גבול. ג'ימס פרנקו, שכבר הוכתר כ"ג'יימס דין הבא", מנסה להחזיק מעמד בתור ג'ק, אבל שורד בקושי. אכן, הוא יפה כמו דין וחולק עמו שם פרטי, אבל המנוח לא צריך לדאוג - לא מדובר ביורש הולם. חוץ מלנעוץ מבטים רבי משמעות ולפשוט חולצה ברגעים הנכונים, הוא לא עושה הרבה.

פרט לפרנקו, שיש לו שמץ של פוטנציאל להפוך למשהו אחרי שייקח כמה שיעורי משחק, השחקנים האחרים נראים חסרי תקווה. זמן רב לא נתקלתי בכזו חבורת שחקנים נטולת כריזמה. ג'ורדנה בראוסטר בתפקיד המפקדת הלוהטת לפחות נראית טוב, אבל כל השאר לא מצטיינים בקטגוריית המראה, וגם יכולות המשחק שלהם מוטלות בספק.

יוצרי הסרט ידעו היטב שסרטים כאלה ממלאים את המסכים מדי שנה, ולכן ציידו את ג'ק בכישרון ייחודי. הבחור יודע להתאגרף, כך שבמקום לשבת וללמוד לבחינות, הוא מנסה להשיג איזה תואר מפוקפק במסגרת אליפות האגרוף של האקדמיה. המפקדת הקוזינה לוקחת על עצמה לאמן אותו, החבר דוחף לו חטיפי אנרגיה, ועל קו הסיום מחכה לו המפקד הנערץ, שמוכן לספוג ממנו כמה אגרופים כדי להעלות את הביטחון העצמי שלו. כן, נשמע הגיוני מאוד. כנראה שככה זה באמריקה, שם הכול אפשרי. פחחחחחח.