די וי די להשכיר

ברחוב די קטן בין כרמים ושדות, עומד לו מגדל בן חמש קומות. ומי גר במגדל?

בקומה ראשונה- עמרם הצדיק ויהודית האילמת, עסוקים מרבית היום במלאכת השמירה על הגחלת. כי צריך לנקות, לבשל ולכבס לפני ששבת קודש תכנס. בקומה שנייה- חייקה ואווה, שגרות במגדל עוד משנת 37'. מתרפקות הן על תקופת הזוהר של המנדט ושל כסית, כשלקחו השתיים חלק בגברדיה המקומית. בקומה השלישית- קליניקה פרטית! אילנית הקוסמטיקאית מורחת ומורטת לפי המודה העכשווית. בקומה הרביעית מירי פסקל הפקחית, עם בעלה הנכה ראובן וביתם הטינאייג'רית. היא הגיעה ממחול והוא נפצע במלחמה, ובזרועותיו של זה בזו מוצאים הם נחמה. בקומה חמישית, בדירת גג רחבת ידיים, גרה שולה נמירוביץ נמיר, יו"ר וועד הבית. לא שוכחת היא אף פעם לשתף את הסביבה במניפסט השבועי שמבקש לטפל בתחלואות החברה.
כתבו דיירי הבניין שלט, תקעו מסמר מעל הדלת וקבעו שלט בקיר: "דירה להשכיר". מישהו...?

בשעה טובה ייחסכו מאיתנו כל אותם ערבים בהם היינו צריכים להידחס מול מסך מחשב קטנטן ולהסתפק בסרטונים קצרצרים מהיו-טיוב רק בשביל לשמוע את פנינות החכמה השנונות והמצחיקות ביותר שנשמעו על פני מסך הטלוויזיה שלנו (ע"ע: "יוסי? איזה שם זה להומו? לא יכולת למצוא משהו יותר אקזוטי?"; "תאמיני לי, הכי טוב זה להיות גבר. כולה צינור שופכה ושני שלוקלוקים בצד, בלי כל החצוצרות.. והחמת חלילים..."; "זה דון ז'ורדון לא? אני מכירה את זה, עושים את זה בעכו"; "דבליו דבליו דבליו נקודה שטרודל נקודה"; "החיים זה מה שקורה בזמן שאת נרקבת בדירת שיכון עם בעל נכה" ; "את יכולה לעשות כל מה שתרצי בחיים. כל מה שלא דורש חוכמה, יופי או כשרון... כמו פקידה בבנק! עם פרוטקציה קשה את נכנסת" ;"אני נולדתי בשנה מעוברת, אז שנה דגים ושנה שור. השנה אני דגים").

כששודרה לראשונה במשבצת האפלה של 23:00 בלילה ברשת (ערוץ 2), זכתה הסדרה לביקורות צוננות ולאחוזי רייטינג אפסיים. אנשים בודדים בלבד עקבו אחריה (הח"מ מביניהם) ובמרוץ השנים הפכו לגרעין הקשה של עדת המעריצים המושבעת שהביאה את הבשורה להמונים והפכה את הסדרה לאגדה רק לאחר ירידתה מהמסך, ולא פלא- המשחק של אילן פלד, יעל פוליאקוב, אורי גוטליב, ענת מגן שאבו וארז בן הרוש מפתיע, הדמויות גרוטסקיות אך כנות עד כאב, העלילה מטופשת וחסרת כל היגיון אבל כשהכול מתערבב יחד עם כפית שטוחה של תקציב וקורטוב של סאטירה חברתית – הרי שרקחת את המתכון המושלם ליצור את סדרת הפולחן העברית הראשונה.

המארז מכיל שני דיסקים ועליהם כל 14 הפרקים של העונה הראשונה ללא כל תוספת. קצת מאכזב לגלות שלא צרפו פרק קצרצר של מאחורי הקלעים אבל זה לא באמת משנה את חוויות הצפייה.

גם לאחר שלקחתי בחשבון את השקתו המיוחלת של האייפון 4, ואחרי שהתבאסתי קצת מכך שאין למארז תוספות בכלל- אני עדיין לא יכולה לדמיין לעצמי רכישה טובה יותר. אין אדם שלא ישמח לקבל אותו כמתנה ואין אורח שלא ירצה לקחת חלק במרתון ביתי של הסדרה בסלון דירתכם. כמו שנאמר על הרבה דברים טובים: "שעות של הנאה!". אז בנוגע לפיצה, יותר כמו ארוחה עם שלוש מנות שבחיים לא ימאס לנו לשמוע עליה. אז ככה, למנה ראשונה ממרח דג סול עם ריבת חלב וקצח. למנה עיקרית לשון בקר עם חלבה ולקינוח מרק אשכוליות קר עם עוגיות עבאדי מרוסקות וקצח. מה קרה לכם? זה פיוז'ן!