ספר הקסמים

סבתא שלי תמיד אומרת שכגודל הציפיות גודל האכזבה. ואכן, במבט חטוף נראה שאין בעולם כולו דבר שישמח לבב אנוש כמו המארז החדש והמושי-מושלם של ששת סרטי הארי פוטר, פלוס מלאנתלפים תוספות מיוחדות. הידד! זה נראה כמו ספר! זה מלא בקסם! זה יראה כל כך יפה בספרייה שלי, ליד 14 ספרי הארי (קניתי גם באנגלית וגם בעברית, ליתר בטחון)! ואפילו שמרו מקום מיוחד במארז לשני הסרטים הבאים בסאגה, שלא יחסר! אלא שאז הכנסתי בשמחה וששון את דיסק התוספות הראשון אל המכשיר, והשמש שקעה על חיי.

לכל שנה בהוגוורטס מתווסף דיסק של תוספות מיוחדות, עם שלל משחקים אינטראקטיביים שאמורים לשעשע את המעריצים האדוקים. אלא שלמרבה הצער, אפילו יצור מעורר רחמים כמוני, שחיכיתי בנמל תל אביב בשלוש בבוקר לספר האחרון בסדרה ממש כמו המפגרת שאני, לא הצלחתי לצלוח את האטרקציות המדכאות.

קשה לי לזכור מתי בפעם האחרונה בחיי השתעממתי כמו שהשתעממתי בזמן שהלכתי עם החיצים לסמטת דיאגון כדי לקנות לעצמי שרביט חדש, או ינשוף, או ספרים. זה נשמע כיף כיף, אבל בשורה התחתונה, כל תזוזה במרחב האינטראקטיבי של הדיסק הזה לוקחת הרבה יותר מדי זמן, ושום דבר מעניין לא באמת קורה. אתה מגיע לסמטת דיאגון. מבקשים ממך ללחוץ על הלבנים לפי הסדר הנכון כדי להיכנס פנימה. כמובן שאתה לא זוכר מהו הסדר הנכון. הדיסק נוזף בך "הא! לא מצליח למצוא את הדרך בלי האגריד!". בסוף הוא נותן לך להיכנס פנימה. וגם אז לא קורה כלום.

חוץ מהשעמום הנ"ל, יש גם כל מיני משימות טיפשיות. נגיד, להצליח להיכנס לחדר הסודות ולחסל את הבסיליסק. אבל בניגוד להארי, שנאלץ להפגין תושייה אמיתית, הצופה הממוצע יצטרך לענות על רצף שאלות טריוויה מעצבנות, כמו למשל מי היה הראשון שהבסיליסק איבן. ומדי פעם אתה זוכה לאכול סוכריות בכל הטעמים, ולשמוע שבחרת אחת מגעילה במיוחד. וכך זה ממשיך, וממשיך, וממשיך, ועוד הרבה כלום לא קורה.

בגזרת הדברים הטובים: כמה מהתוספות המיוחדות הן כיפיות במיוחד. אפשר לשיר קריוקי עם המקהלה של הוגוורטס, אתגר המבוך בתוספות של "הארי פוטר וגביע האש" גורם לך להרגיש קוסם, אפילו אם רק לרגע אחד, וההכנות לנשף ישמחו כל בחורה שמכבדת את עצמה. חוץ מזה, הראיונות עם השחקנים, היוצרים, הבימאים ורולינג בעצמה סופר-מעניינים, ובכל אחד מהדיסקים אפשר ללמוד המון דברים חדשים על העבודה על הסרטים, שזה תמיד דבר טוב.

בגזרת הדברים הרעים שכדאי לדעת לפני שקונים את זה לאחיינים: ברוב הדיסקים במארז אין דיבוב או תרגום לעברית של התוספות המיוחדות. החלקים היחידים שמתורגמים, לרוב, הם הראיונות עם היוצרים. אם יוצאים מנקודת הנחה שקהל היעד הוא ילדים, סביר להניח שהם לא יוכלו ליהנות מאף אחד מהמשחקים, כי ההוראות, הבדיחות, וכל שאר הדיבורים הם אך ורק באנגלית. בחלק מהקטעים המארז אף מגיע לרמת טמטום חדשה ולא מוכרת – ההוראות למשחק הן באנגלית, אבל הקטעים עצמם, שלקוחים מתוך הסרט, מדובבים לעברית, מה שיוצר מיש-מש לא ברור ודי מלחיץ, אם כי מאוד מצחיק. אגב, החל מהדיסק הרביעי התפריטים הופכים להיות בעברית, והמצב משתפר.

צער בעלי חיים: מסתבר מהראיונות שמאחורי הקלעים שהשתמשו בינשופים אמיתיים בצילומים! מה זה צריך להיות?

מעריצי הארי פוטר יישארו לנצח מעריצים, וירוצו לקנות כל שטות חדשה שתצא לאור (כן, יש לי בבית את "מעשיות בידל הפייטן" ואת "קווידיץ' בראי הדורות", מה לעשות). גם כשזה נוגע למארז הנ"ל קשה להתאפק, במיוחד כי הוא כזה חתיך. אבל היחידים שבאמת צריכים אותו הם האובססיביים, שחייבים את כל ששת הסרטים בבית, ושמתים לדעת מה יש לכל אחד מהיוצרים והשחקנים להגיד. ושוב והכי חשוב, אם זאת מתנה לאחים קטנים אפשר לוותר, אלא אם כן הם דוברי אנגלית. אלף, כי הם סתם יתבאסו, ובית, כי אתם תתבאסו עוד יותר כשתצטרכו לתרגם להם את כל הדיסקים מילה במילה. מניסיון. מר