תזכירו לי מה זה?
החיים של ויקטור מנסיני (סם רוקוול) בזבל. הוא שחקן כושל שעובד כדמות מההיסטוריה האמריקאית בפארק שעשועים. אמו (אנג'ליקה יוסטון) היא חולת אלצהיימר ומאושפזת בבית חולים. ויקטור הוא היחיד שממן לה את הטיפול.
כדי לעשות זאת הוא נוהג לפקוד את מיטב המסעדות בעיר, שם הוא מזייף התקפת חנק ומפיל את עצמו לחסדיו של סועד תמים, זה ש"מציל" אותו בסוף מתקשה לא ליפול בקסמיו ומציע לו עזרה כספית אחרי הטראומה הקשה שהוא עבר. את הכסף הוא מעביר לאימו. כך הוא מעביר את זמנו, נחנק בכל מסעדות העיר, העיקר שאימא תקבל את הטיפול הטוב ביותר.
התוספת התופסת
מגיע עם הדברים הסטנדרטים, קריינות בגוף הסרט, מאחורי הקלעים, סצינות שהוצאו בעריכה ושום דבר באמת חשוב. נחמד למעריצי רוקוול אבל לא יותר מזה.
אז להזמין פיצה?
כן. ויקטור הוא הרבה יותר משחקן כושל. הוא גם מכור למין, חמום מוח ולא מקשיב לאחרים. הסרט מבוסס על רומן של צ'אק פלאניוק, שכתב גם את מועדון קרב. כל אלה הופכים את הסיפור למעוות מלא בהומור נמוך וכזה שמצליח להחזיק עד סופו. ומה יכול להתאים יותר לסרט בו הגיבור נחנק לכל אורכו אם לא פיצה?