תזכירו לי מה זה?
סדרת הדרמה הקומית "עקרות בית נואשות" חיה ובועטת על מסכנו משנת 2004, נוצרה בעיקר כתשובה הפרברית של המגה סדרה "סקס והעיר הגדולה", כחלק מהגל ששטף את הרשתות האמריקאיות לייצר סדרות שפונות בעיקר לקהל הנשי . הסדרה, שזכתה בכמה פרסי אמי וגלובוס הזהב, מציגה את חייהן של ארבעה נשים בעיירה קטנה על ידי מספרת יודעת כל, שהייתה בעבר חלק פעיל מההווי השכונתי, אך ירתה לעצמה כדור בראש.
יהיו שיגידו שהעונה הרביעית הפכה את הסדרה הנוקבת ללא יותר מאופרת סבון, בעיקר בגלל כמות האסונות שפקדו את הדמויות במהלכה, וההתמודדות הקלילה של הדמויות איתם. העונה מתחילה עם התמכרות קשה לסמים של אחת הדמויות, גילוי של מחלת הסרטן, והרס רב בעקבות טורנדו אימתני שמטלטל את תושבי ויסטיריה ליין. כל זה בנוסף לבגידות, תככים ומזימות שהורגלנו אליהם מהעונות הקודמות. נקודת האור בעונה הרביעית היא הפרק שחותם אותה, שעוצר את העלילה ומציג אותה חמש שנים לאחר מכן. הטוויסט המרענן ללא ספק מחזיר את העניין בדמויות לקראת העונה החמישית.
למרות שהעונה הרביעית פחות עוקצנית היא מצליחה לשמר עניין יחסי, בעיקר בזכות הכתיבה הטובה של מארק צ'רי, יוצר הסדרה, והכימיה המוצלחת בין הדמויות הראשיות.
התוספת שתופסת
המארז כולל את כל 17 הפרקים של העונה הרביעית, בנוסף למספר תוספות משעשעות שכוללות פספוסים, סוף אלטרנטיבי לעונה, וסצנות שנמחקו בעריכה. משום מה, יוצרי הסדרה בחרו לשתף אותנו בקטע המתאר את מאחורי הקלעים של ההפקה הגרנדיוזית של פרק הטורנדו וקטע שמציג את גברי הסדרה באופן המתיימר להיות הומוריסטי, שהיו ארוכים ומשעממים להפליא.
אז להזמין פיצה?
המכורים (או למען הדיוק, המכורות) יתקשו לעכל את מכלול התלאות המוגזם שפוגש את הדמויות במהלך העונה הרביעית, כשם שיתקשו לעכל את הפיצה. אוכל להעיד על עצמי, כמכורה מן המניין, שהסתפקתי בסוכרייה על מקל מהסוג הדביק והמתקתק, בדיוק כמו העלילה שהוצגה במהלך העונה.