טיסת הקונקורד

"טיסת הקונקורד" היא סדרה קומית מוצלחת מאוד מבית היוצר של HBO, הקרויה על שמו של ההרכב המוזיקלי של יוצריה, ג'מיין קלמנט וברט מקנזי הניו-זילנדיים. השניים מגיעים לניו-יורק ומנסים להצליח בשוק המוזיקה התחרותי שלה, אבל לא עם יותר מדי מוטיבציה. יש להם מעריצה אובססיבית אחת ומנהל אנאלי שמעריץ אותם אפילו יותר ממנה, ומחלטר בקידום הקריירה שלהם בזמן שהוא מכהן גם כפקיד זוטר בקונסוליה הניו זילנדית.

ההומור בסדרה מתבסס על הפערים התרבותיים בין אמריקה לניו-זילנד, הפערים האישיותיים בין ג'מיין לברט והפערים בין הכשרון שלהם להצלחה שלא ממש מגיעה. עם זאת, הרגעים המוצלחים והמצחיקים ביותר בסדרה הם דווקא האתנחתאות המוזיקליות הפרודיות, שמתקשרות מוזיקלית וטקסטואלית הן לעלילת הפרק והן לאמן או הלהקה שמהווים את מוקד הפרודיה.

למרות שניתן היה לצפות לתוספות מוזיקליות, הופעות חיות, קליפים או מערכונים שהצמד העלה על הבמה, הקופסה הכפולה של העונה הראשונה לא מכילה כלום מלבד כל הפרקים.
למרות זאת, הצפייה בדי.וי.די (לעומת הצפייה בטלוויזיה או באתר של HBO), מאפשרת מבט ממוקד יותר בפרודיות ובחינה מדוקדקת של הניואנסים המוזיקליים המבריקים של ג'מיין וברט. הפרודיות המוצלחות ביותר – על דייויד בואי (בפרק הטוב ביותר בעונה הראשונה), הפט שופ בויז וקראפטוורק – הן השיאים של הסדרה הם מבחינת ההומור והן מבחינת התוצר המוזיקלי.

כן, אבל לא משפחתית. "טיסת הקונקורד" היא סדרה מצחיקה, חכמה ומהנה, אבל קשה לדגום יותר משני פרקים שלה בכל צפייה, שכן ההומור שלה עלול לעייף ולהשאיר את הצופה אטום.