אדום על החלון

קשה עד בלתי אפשרי להסביר ולנתח מה גורם ל-DVD כזה או אחר לכבוש את ליבם של הקטנטנים. בטוח שמפיקי הקלטות לילדים מנסים לנתח ולזהות טרנדים בקרב שוכני ארגז החול, מנשנשי הבמבה ומלקקי הקרטיבים – אבל האמת – אין להם ממש סיכוי.

כשבועיים עברו עד שהנסיינית הפרטית שלי (בת שנתיים פלוס) לקחה ליד את "אדון חלום" ודרשה לראות אותו לראשונה. לא מזמן התמכרה קשות לקלטת די דומה בשם "שורום זורום" שצליליה דחקו את האלטרנטיב של אבא בשעות אחר הצהריים. גם "אדון חלום" מתבסס בעיקר על שיריה האלמותיים של מרים ילן שטקליס זצ"ל, מה שהופך אותו לסימפטי וחיובי גם בעיני. יכול להיות שהעובדה שחלק מהשירים כבר היו מוכרים לה, גרמו לכך ש"אדון חלום" או כמו שהיא מכנה אותו, "אדום על החלון", כבש את הפלייליסט המקומי שלנו.

העלילה די בנאלית: הילד הולך לישון והצעצועים מתעוררים לחיים למסיבת פול מון משלהם. בין הדמויות הבובה זהבה, ליצני, דובי ועוד חמודה אחת שתפקידה נשכח ממני. לכל אחד סיפור משלו על חוויותיהם עם הילדים – זהבה מתלוננת על אמבטיה ארוכה וקרה (תפני לאיגוד שלך חמודה, החיים לא קלים) והאחרים מקשקשים להם ושרים. העסק נהיה מורכב יותר כשאחת הדמויות (זהירות ספוילר!) מתחפשת לדמות המיתית "אדון חלום" (שקצת מזכירה את קיו מ"איים אבודים") והדיון מתמקד בעולם החלומות, עד חשיפת המתחזה. הסוף, כצפוי, טוב.

אם נמשיך בהשוואה ל"שורום זורום" המוצלח, אפשר לציין שגם כאן השחקנים לא מוכרים וחביבים, התלבושות די מושקעות (אולי חוץ מזו של דובי/פינוקיו או מה שהוא אמור להיות) והשירים, כאמור, קלאסיקה איכותית. כבעל אוזן רגישה אני מחויב לציין שהשירה וההרמוניות ב"אדון חלום" פחות מוצלחות, אבל לצופים הרכים, שבד"כ מזייפים בטירוף, זה לא ממש משנה. מה שקנה אותי הוא השילוב בקלטת של "לילה טוב" מהכבש ה-16 - שיר שאותי מרגש בכל פעם מחדש.

לסיכום, מדובר ב-DVD חביב ביותר, חינוכי במידה, מושקע ברמה סבירה והכי חשוב: מבוסס על שירים טובים באמת ולא כאלה שנכתבו בחופזה במיוחד בשבילו. נותר רק לקוות שהדיסק נצרב במפעל על מדיה איכותית כיוון שהוא נשחק בטירוף במכשיר הביתי שלנו. עד ההתמכרות הבאה.