מונצ'ו בן השמונה (לוזאנו) מגיח לו מילדותו המוגנת בחיק הוריו, בכפר פסטורלי בספרד של אמצע שנות ה- 30, היישר אל כיתה א', שרחוקה מלהיות פיקניק.
אחיו מספר לו כי המורים מרביצים, והוא מצטרף ליתר התלמידים אחרי תחילת השנה. ואכן פחדיו מתממשים, לאחר שילדי הכיתה שומעים את אימו מכנה אותו גוזל, ומייד מדביקים לו את הכינוי.
מונצ'ו אינו עומד בכך, ואחוד אימה הוא מרטיב את מכנסיו ובורח בבושה הביתה. אך מורהו הליברלי של מונצ'ו, דון גרגוריו (פרנן גומז), הוא מורה מזן אחר, ולאחר ביקור בביתו של מונצ'ו, משתכנע הילד לתת ללימודים הזדמנות נוספת.
הנסיון החוזר מוצלח יותר, ועד מהרה מונצ'ו עט על סביבתו, וטורף בזוג עיניו המקסימות והפעורות לרווחה כל מילה היוצאת מפיו של מורהו, וכל מראה המזדמן לנגד עיניו.
בצוותא עם אחיו וחבריו החדשים לומד מונצ'ו על פלאי הטבע ויכולות החיזור של הפרפרים, כמו גם על הטבע האנושי ויכולות החיזור של גברים ונשים.
ופתאום, כשהכל נראה כה קסום ונפלא, הופכים לפתע הויכוחים המינוריים על אופיה של המדינה, להפיכה של ממש, והפוליטיקה של המדינה השסועה בדעותיה, מפרה במלוא עוזה את שלוותם של בני הכפר, משנה את חייהם לעד וגובה את תמימותו של מונצ'ו, הרבה לפני שהוא היה מוכן לוותר עליה.
